נחל צלמון

הבה נצא לטיול קצר וקסום אל נחל צלמון, מהיפים בנחלי הגליל התחתון. המסלול קליל ונעים, ומשלב טחנות קמח עתיקות, עם בוסתני פרי לרוב, ומים זורמים כל השנה. מסלול מומלץ לכל המשפחה.
13/07/13

עונה מומלצת: כל השנה

רמת קושי: קל

אורך המסלול: כ-2 ק"מ

משך הטיול: כשעתיים

מאפיינים: אפשרות כניסה למים

 

שמורת נחל צלמון נמצאת על כביש 804 בין צומת רמה, ובין צומת חילזון. נשים לב לשילוט המכוון לשמורת נחל צלמון, ולידו נחנה את הרכב בחניון כורכר בצד הכביש. המסלול אינו מעגלי, אך ההליכה בו הלוך ושוב לאורך הנחל קצרה יחסית (כ-3 ק"מ).

נחל צלמון מתחיל את דרכו בהרי מירון. אורכו הוא כ-30 ק"מ, ובסופו הוא נשפך אל הכנרת בסמוך לקיבוץ גינוסר. תוואי זרימתו המפתיע של הנחל מעיד על שינויים גיאולוגיים עצומים שעברה ארצנו במהלך השנים. ישנם חוקרים הטוענים כי נחל צלמון לא תמיד זרם אל הכנרת. הם סוברים כי בראשיתו זרם הנחל דווקא אל הים התיכון, וניקז את מימי הגליל העליון. לאחר היווצרות השבר הסורי- אפריקאי, שיצר את ים המלח, בקעת הירדן, הכנרת ועמק החולה, שינה נחל צלמון את מסלולו ומאז ועד היום הוא זורם אל הכנרת. שינוי כיוון הזרימה ניכר היטב במסלול זרימתו של הנחל- המתחיל בזרימה מערבה, משנה את נתיבו דרומה ואז מזרחה. כך יוצר תוואי הנחל מעין פרסה כאשר בסופה הוא מגיע אל הכנרת.

סימון השבילים במסלול נחל צלמון הוא כחול וסימון זה יוביל אותנו לאפיק הזרימה של הנחל. כבר בתחילת המסלול ניתן להבחין בשילוב הנהדר של הבוסתנים עם הצומח הטבעי בנחל – חורש ים תיכוני שבו שולטים האלון המצוי, הסירה הקוצנית והקטלב המצוי. בערוץ הנחל צומחים עצי תאנה, ערבה מחודדת, פטל קדוש, גומא ארוך, כרפס הביצות, קנה מצוי, נענה משובלת ועוד שלל מיני צומח נחלים. כמו כן, ישנו ריכוז של מינים נדירים כמו משויה פעמונית ועצי אולמוס שעיר באפיק הנחל.

לאחר הליכה קצרה נגיע לבריכת מים קטנה בה ניתן לשכשך את הרגליים. המים בחלק זה של הנחל מגיעים מעין צלמון, הנובע בסמוך לכפר הבדואי ראס-אלנבע (ראש הנביעה).

ישנם מספר המעיינות המזינים את נחל צלמון. בחלקו העליון – עין פרוד ועין רמיאל, בחלקו המרכזי, שאנו נמצאים בו – עין צלמון, ובחלקו התחתון – עין רביד ועין דשנה. אולם, רוב המים נתפסים כיום על ידי יישובי הסביבה ונלקחים לשתייה ולהשקיה, ורק מיעוטם נותר לזרום בנחל בצורה חופשית.

כמות המים בבריכות לאורך נחל צלמון תלויה בעונה בה מטיילים, וכן בכמות המשקעים באותה שנה. בשנים שחונות המעיינות שופעים פחות, והבריכות רדודות ביותר.

כ-200 מטר לאחר הבריכה נבחין במערת קבורה עתיקה החצובה בצד הנחל. ניתן להבין מכך כי מי הנחל שימשו את תושבי האזור לאורך כל התקופות. עדות נוספת לכך נמצאת בכתביו של יוסף בן מתתיהו, בהם מוזכר נחל צלמון מספר פעמים. בין השאר מוזכר הנחל כאחד ממוקדי המרד הגדול ברומאים בשנים 67-70 לספירה.

גם בהיסטוריה היהודית של הגליל מוזכרת העיר צלמון, אשר נפלה בידי הרומאים במרד הגדול. תוספתא ז, ט: "יורדת הצלמון אסורה, מפני שכזבה בשעת פולמוס (מלחמה)". כלומר- בשעת המרד ברומאים, כשתושבי העיר היהודים נזקקו למי המעיינות יותר מכל, דווקא אז כיזבו המעיינות שבנחל והאוכלוסייה נותרה ללא מים. יתכן שלא היה זה בגלל מיעוט גשמים באותה שנה, אלא כיוון שהגייסות הרומיים שחנו במקום השתמשו במי המעיינות עד תומם והותירו את האוכלוסייה לא מים.

לאחר כקילומטר וחצי של הליכה נגיע לשתי טחנות קמח גדולות שנקראות טחנות אל-כרדי. בטחנה התחתונה ניתן עדיין להבחין בגלגל הכפות שהניע אותה.

לאורכו של הנחל פזורות טחנות קמח רבות, אשר מרובן נותרו רק שרידים, אך יש מהן שפעלו עד שלהי ימי המנדט הבריטי. בוני הטחנות השכילו להשתמש במי הנחל הזורמים על מנת לייצר אנרגיה שתפעיל את טחנת הקמח. שיטת ההפעלה היתה להטות חלק ממי הנחל לתעלה שמובילה לטחנת הקמח, תוך צבירת גובה בין האפיק לבין התעלה. כאן המים הופלו בעוצמה על גלגל הכפות והניעו אותו מכוח הנפילה. גלגל זה היה קשור לאבני הריחיים שטחנו את החיטה לקמח. לאחר מכן המשיכו המים את דרכם בחזרה לאפיק הנחל. תחנות הקמח נקראו לרוב על שם הישוב שהשתמש בהם, למשל טחנת א-רמיה על שם הכפר א-ראמה, טחנת א-סאג'וריה על שם הכפר סאג'ור, ועוד.

בקטע הנחל בו אנו צועדים נפגוש חמש טחנות קמח. טחנת הקמח החמישית היא טחנת אל-משרבה (מקום השתיה) השוכנת בסמוך לכפר הבדואי סלאמה. כפר זה הוקם על מנת לרכז את האוכלוסיה הבדואית ששכנה באזור זה ובאזור עמק החולה. תושבי הכפר משתייכים ברובם לשבט א-סואעד.

לכל אורכו של המסלול ישנן שפע של נקודות פסטורליות לעצירה ולמנוחה וכן לשכשוך רגליים במים הצלולים.

בסמוך לטחנת הקמח החמישית, שהיא כאמור האחרונה במסלול זה, נסתובב ונתחיל לצעוד בחזרה אל עבר הרכב הממתין בתחילת המסלול.

 

מיטיבי-לכת הרוצים להמשיך את המסלול יכולים להמשיך עם הסימון הכחול לאורך הנחל. לאחר כשני ק"מ ישנה גבעה מצד מזרח עליה שוכנת חרבת צלמון, היא העיר מימי בית שני שבוצרה בידי יוסף בן מתתיהו לקראת המרד הגדול. בתקופת המשנה והתלמוד ישבה בעיר משמרת הכהנים גינתון.

לאחר כ-3 ק"מ נוספים של הליכה מגיעים לצומת מאגר צלמון, בו ניתן להשאיר רכב איסוף. הצומת נקרא על שם מאגר צלמון, האוגר את מי המוביל הארצי.

עוד בסביבה: ניתן להתחיל את הטיול בתצפית הר כמון, ההר הגבוה בגליל התחתון (598 מטר מעל לפני הים).בתצפית זו נשקפים מרחבי הגליל העליון, הגליל התחתון, עמק הירדן, הכרמל ואף הר הגלבוע באופק הרחוק. בראש הר כמון ישנו מסלול הליכה מעגלי קצר.

בעונת החורף מומלץ מאוד לקפוץ לטיול רטוב ועוצמתי במפלי פרוד השוצפים אשר במעלה הנחל בסמוך ליישוב פרוד ואמירים.

למידע והזמנת טיולים בנחל צלמון ובשאר אזורי הצפון פנו למדרשת הגליל המערבי....