נחל שרך-בצת

נחל שרך-בצת, נחל יפיפה ומשרה אווירה של קסם, מערת נטיפים ומעיינות זורמים. טיול לא ארוך של כ- 5 ק"מ המתאים לכל המשפחה ומלמד אותנו משהו על קסמו של הגליל המערבי.
13/07/13

עונה מומלצת: כל השנה

רמת קושי: בינוני

מאפייני הטיול: מתאים למשפחות, אפשרות לכניסה למים

משך המסלול: כ-4 שעות

נקודת התחלה: "חניון שרך"

נקודת סיום: קיבוץ אילון

ציוד מומלץ: פנסים

 

אנו מטיילים בחלקו המערבי של הגליל העליון. חלק זה מורכב מרכסים ומנחלים, ביניהם גם נחל בצת בו אנו מטיילים. נחל בצת הינו הנחל הצפוני ביותר בין נחלי הגליל המערבי.

 

אל המסלול מגיעים דרך כביש הצפון (מס' 899). מעט מזרחית לישוב "גרנות הגליל" נפנה צפונה ונגיע ל"חניון שרך" ממנו מתחיל המסלול.

 

מחניון שרך יוצאים אל השביל המסומן כחול המוביל אל ערוץ נחל שרך. ממש לפני שמתחילים לרדת, עוד באזור החניון נראה שלט המפנה לחורבת דנעילה. זוהי חווה חקלאית מהתקופות הרומית והביזנטית (מאות 1-7 לספירה), וחמשת בתי הבד שנמצאו בה מעידים על העיסוק העיקרי בגידול כרמי זיתים לשמן. הסיור הקצר בחורש הגלילי מרשים ומלמד על ההתיישבות הקדומה באזור. הישוב הקדום הוכשר לביקור של מבקרים על ידי קק"ל בשביל מעגלי לא ארוך היוצא והחוזר לחניון שרך.

 

נצעד מהחניון, לאורך סימון שבילים כחול, אל נחל שרך- יובלו הגדול של נחל בצת. השרך הוא צמח נמוך, חסר זרעים, הזקוק לכמות מים גדולה כדי להתקיים, ולכן נמצא אותו רק במקומות של מים רבים. נחל שרך קרוי על שם הצמח, אם כי את צמחיו נמצא בכמות גדולה יותר דווקא בנחל בצת. בכל מקרה, שני הנחלים עטויים צמחיית חורש עשירה ומפותחת מאוד. עצי אלון מצוי ואלה ארץ-ישראלית, כליל החורש, קטלב, אדר סורי וער אציל (דפנה), ובהם נאחזים מטפסים כמו קיסוסית קוצנית, אספרג החורש ועוד.

 

לאחר הליכה של קצת יותר מקילומטר נגיע למערת שרך (בגדה הצפונית של הנחל). מערת שרך הינה מערת נטיפים קארסטית יפיפייה שאורכה כ-180 מ', ולה כניסה אחת ושני פתחי יציאה. מערה זו מעידה על תקופות גשומות יותר בעברו של הגליל. מי הגשמים חדרו דרך סדקים לפנים סלע הגיר, יצרו חומצה חלשה והמסו את תוכנו. עם תהליך הטפטוף לחללים המומסים, התקבלו נטיפים וזקיפים בשני מפלסים. ידיות מתכת וחציבות בסלע יאפשרו לנו להתגבר על הפרש הגבהים. זה הזמן לשלוף פנסים (אסור להדליק נרות, מפני שהפיח מזיק לנטיפים ולעטלפים שבמערה) ולהיכנס למערה.

 

בתוך המערה השבילים מסומנים בשלושה צבעים על ידי מחזירי אור: לבן מציין את הדרך פנימה, כתום מציין את הדרך החוצה ואדום מורה שאין כניסה. ניכנס למערה דרך מסדרון ההולך וצר, שבסופו נגיע לחדר רחב יותר. שם יתגלו לעינינו "אוזני פיל" ונטיפים אחרים. מי שמסתפק בסיור קצר, ימשיך מכאן ימינה וייצא מן המערה לכיוון האור המבצבץ מן הפתח. ההרפתקנים שבינינו ימשיכו למסלול הארוך ויטפסו על הסולם שבחדר זה לחדר נוסף. מסלול זה אורך כרבע שעה וכולל גם טיפוס על מדרגה גבוהה יותר וזחילה עד הפתח העליון, הנמצא כ-15 מ' למעלה מאפיק הנחל. ההליכה במסלול הארוך במערה קשה ומתאימה למיטיבי לכת בלבד.

 

חלקה הפנימי של המערה חסום בפנינו על מנת לאפשר לשני מיני עטלפי חרקים,הפרסף הגדול והנשפון הגדול, להתרבות ולנום במעמקי המערה ללא הפרעת אדם. העטלפים הינם יונקים לכל דבר – מין עכבר המצוייד בכנפיים. ישנם בינינו כאלה החוששים מעטלפים בשל דעות קדומות לרוב. אך אל חשש, לעטלף רדאר מיוחד הקולט את הצלילים אותם הוא מפיק, אשר משודרים אל קיר המערה, גוף של מטייל או כל חפץ אחר וחוזרים לאוזניו הרגישות. לכן לעולם לא יתנגש בנו עטלף, ובוודאי שלא יסתבך בשערנו או ימצוץ את דמנו.

 

בביקורנו במערה עלינו לזכור שאסור לגעת בנטיפים, ובמיוחד לא בטיפות המים שעליהם. נטיפים גדלים רק בכחצי ס"מ לשנה, ומגע בהם יאט ולפעמים אף יעצור את גדילתם.

 

האגדה מספרת כי סמוך לפתח מערת שרך הייתה בעבר שורה של נטיפים בעלי אורך שונה, שאפשר היה לנגן עליהם בנקישה ולכן כינו מערה זו בשם "מערת קסילופון" עד שמטיילים תלשו את הנטיפים ונטלו אותם עימם כמזכרת חסרת ערך. יתכן כי סיפור זה הוא אמיתי ויתכן כי הוא אגדה אך בכל מקרה האנשים בסיפור לא היו מודעים לחשיבות של שמירת הטבע.

בצאתנו מהמערה נמשיך ישר בנחל עד מפגש הנחלים. על גבי אחד הסלעים נבחין בסימון המורה על פיצול שבילים. נמשיך שמאלה בנחל בצת, במקביל לסימון השבילים הכחול. על שם מי קרוי הנחל 'בצת'? על שם עיר קדומה, ששרידיה - צלבניים, יווניים ואף כנעניים - נמצאים סמוך לעיירה שלומי. שלומי הוקמה על אדמותיו של 'אל-באצה', כפר ערבי ששמר על השם הקדום וניטש במלחמת העצמאות.

 

נרד במורד נחל בצת עד שנגיע לגולת הכותרת של המסלול - עיינות כרכרה. בקטע זה, המכונה "גן עדן", נוכל לחלוץ נעליים ולשכשך רגלינו במים הקרים. בבריכות החמד הרבות נוכל להתרחץ כשמעלינו עצי דולב ענקיים, או ניהנה מצילו של "יער" שיחי הרדוף הנחלים אשר הודות לשפע המים צמחו לממדים של עצים גדולים. אם נשמור על שקט, נוכל גם לשמוע את קרקור הקרפדות.

 

מהמעיינות נוכל להמשיך ללכת לאורך סימון השבילים הכחול, או ללכת בתוך אפיק הנחל. בהמשך נגיע לבריכת אגירה מבטון, שממנה יוצאים צינורות מתכת ועל ידה חורשת אקליפטוסים. במקום זה נשאבים מי הנחל על ידי קיבוץ אילון. מהחורשה נעלה דרומה בכביש משובש, לאורך כ-1 ק"מ של עלייה תלולה ומאומצת, עד אשר נגיע אל החנייה של קיבוץ אילון, שם יסתיים טיולנו.