נחל הבאר- יער חניתה

נוף ירוק של יערות, השזור בסיפורי גבורה על מתיישבים נחושים – זהו יער חניתה, השוכן בין קיבוץ חניתה לשלומי, פרוש על מורדות הרי הגליל המערבי. מסלול נחל הבאר ביער חניתה הינו מסלול קסום המתאים לכל המשפחה ולכל ימות השנה- בחודשי החורף והאביב האזור פורח ומלבלב, ובקיץ- אפשר להנות בו מקרירות נהדרת בצל העצים.
13/07/13

עונה מומלצת: כל השנה.

אורך המסלול: כ-2 ק"מ - מסלול מעגלי המתחיל ומסתיים בחניון "חומה ומגדל".

דרגת קושי: קל.

 

יער חניתה, המשתרע על פני כ- 2,300 דונם, ניטע בראשית שנות ה- 40 של המאה ה- 20 ע"י חלוצי "חומה ומגדל" לאחר עלייתם הנועזת על הקרקע. נטיעת היער הושלמה על ידי קרן קיימת לישראל בשנות ה- 60 וה- 70 של המאה הקודמת.

 

התמונות המפורסמות המלוות את כיבוש ההר מבליטות את המורדות החשופים והקרחים של אז. דורות של רעייה לא מבוקרת, כריתות ושריפות, הביאו לדיכוי הצמחייה הטבעית ולפגיעה משמעותית בעצים. היום קשה להאמין שהתמונות צולמו כאן. היער שהקרן הקיימת נטעה עלה ופרח, והחורש שב והשתקם. פרחים רבים, ובהם נדירים כסחלבים, צובעים ומבשמים בגווניהם ובריחותיהם את הקרקע והאוויר.

 

איך להגיע?

הכניסה ליער חניתה היא במעלה הכביש שלומי- חניתה (כביש 8990). כשני ק"מ משלומי נפנה ימינה לתוך היער, בדרך המסומנת בכחול, אל המקום הידוע בשם "חניתה תחתית". קק"ל שחזרה כאן את האתר "חומה ומגדל", בדיוק במקום שבו עלו ראשוני חניתה על הקרקע, בליל 21 במרס 1937.

 

המסלול

מסלול נחל הבאר מתחיל בחלקו הצפוני מערבי של חניון "חומה ומגדל". זהו חניון גדול ומרשים, הנמצא בליבו של יער חניתה, באזור המכונה "חניתה תחתית". הסלעים הגדולים התקועים בקרקע מציינים את קווי החומה החיצונית. כדאי להתרשם מקרוב מדגם המגדל העשוי עץ, המשחזר את החומה והמגדל וכמובן שניתן בזהירות לטפס לראש המגדל לתצפית מערבה בינות לראשי עצי האורן.

מכאן נרד אל השביל, מאחורי סלע ההנצחה לעשרת הנופלים על הגנת חניתה תחתית. שני השמות הראשונים הכתובים בלוח הנחושת: יהודה ברנר ויעקב ברגר, נורו למוות בהתקפת הערבים בלילה הראשון להקמת המחנה.

השביל המגודר באבנים משני צידיו פונה במדרון מערבה ליד מצבה קטנה לזכרו של יוסף סינגליה, גואל אדמות חניתה, איש הקרן קימת לישראל אשר בזכותו נרכשו אדמות הטרשים של הרכס, בדצמבר 1937.

 

כעבור כ- 100 מ' נפגוש בצומת שבילים וצמד ברושים המוקף גדר עץ. ברושים אלו ניטעו בשנות ה-50 לזכר יהודה ברנר ויעקב ברגר. כאן נבחר בשביל המוביל ימינה (צפונה).

 

השביל מתפתל ויורד אל "נחל הבאר". בשולי חורשת אורן מרשימה מבצבץ מבנה ישן מבטון - זוהי הבאר. לוחית מתכת של נציבות המים מעידה "באר מים מספר 1226". הבאר בנחל איננה באר עתיקה, היא איננה באר כדוגמת בארות הנגב בהן ניכרים חריצים באבני שפת הבאר מרוב שימוש. כאן אנו רואים רק מבנה בטון, שרידי מכונות וצינורות והשאר לדמיון. לא, לא רק לדמיון. לאחר שעלה קיבוץ חניתה אל מחנה הקבע בראש ההר, לאחר כחצי שנה באתר חומה ומגדל, דרש המשק מים רבים יותר. בוצע קידוח (בנחל) לעומק של כ- 40 מ' שממנו החלו שואבים. מעל הקידוח הוקם מבנה משאבה ובריכת אגירה,  וה"חניתאים" שרו "ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה". באר המים שימשה את התושבים מספר שנים אך מקור המים התדלדל וניטש כעבור שנים בודדות.

 

עוד צעדים בודדים ואנו נבלעים בערוץ נחל הבאר. כאן השקט מולך, כאן הדר האלונים ומשחקי אור וצל משווים למקום חוויה אחרת. כאן תרגישו עטופים בקסמו של היער ולא תרצו לחזור הביתה. הנחל הינו ערוץ קטן הזורם דרומה אל בקעת שפע ונחל בצת. רוב ימות השנה הנחל יבש, אך בימות גשמים מוביל הוא מים ומחזיקם מעט בגבים הסלעיים. המסלול לאורך הנחל מתפתל בין גדותיו, פעם חוצה לצד זה ופעם לאחר. צמרות האלונים (האלון המצוי) נישאות גבוה מעל ראשנו, בקרקעית היער בולטת ושכיחה אצבעונית החורש – צמח המאפיין חורשים מוצלים. בצידי הערוץ על הסלעים בולטות אוכלוסיות הטחבים והשרכים. גם בימות הקיץ החמים קטע זה של המסלול מוצל וקריר.

 

ממש לפני צאתו של הנחל אל מחוץ ליער, פונה השביל ימינה (מערבה). לאט לאט ובמתינות מטפס השביל במדרון. תוך כדי עליה נוכל להתרשם מתת היער המפותח שהתבסס בקרקעית האורנים: חרוב, אלה ארצישראלית, אלון מצוי ואלון תולע, אשחר ועוד. גם האלונים הענקיים בנחל הבאר התבססו תחת צילם של אורנים ותיקים, שנכרתו או מתו בינתיים.

 

בחלקה האחרון של העלייה הקצרה, תחת צילו של אלון מרשים, נעצור לקחת אוויר. זוהי גם נקודת תצפית מרשימה אל בקעת שפע בה זורם נחל בצת. מעל הבקעה בולט הכביש המפותל העולה אל פארק אדמית. בולטת גם שן הסלע המצוקית מדרום לכתם הירוק של פארק אדמית המכילה בתוכה את "מערת הקשת". בתום העלייה פונה השביל צפונה ומהלך ברוגע על קו גובה מעל נחל הבאר. תוך מספר דקות נהיה שוב בחניון הנופש של חומה ומגדל.

 

עוד באזור: כדאי לבקר ב"מצפה חניתה" בסמוך לגדר הגבול עם לבנון. נגיע אליו בשביל העולה היוצא מהשער הצפוני של הקיבוץ. על ההר נמצאים שרידי יישוב קדום (תל אל-מרד), ומפסגתו יש תצפית יפה על כפרי דרום לבנון ובקעת העיר צור. במדרון הצפוני של ההר יש "מערת המסה" ושמה מערת חניתה (מערת סולם). המערה סגורה למבקרים בשל בעיות בטיחות.

מערה זו שימשה מסתור לאנשי הפלמ"ח שהשתתפו בניסיון לפוצץ את גשר א-זיב. במערה התגלו כלים וחרסים מהתקופה ההלניסטית ואולי גם הכלקוליתית.

 

כדאי גם לבקר במוזיאון חניתה שנמצא בקיבוץ, במבנה הישן שבו התגוררו ראשוני המתיישבים. המוזיאון מחולק לשלושה אגפים: אולם ארכיאולוגי המוצגים בו ממצאים פרה-היסטוריים, כנעניים, פיניקים, פרסים, הלניסטים וביזנטיים, כלים מהתקופה הערבית הקדומה והמאוחרת ופריטים מהתקופה הצלבנית. באולם נוסף מוצג הנושא של "חומה ומגדל", ובו דגמי יישובים שעלו על הקרקע בימי המאורעות. כמו כן מתועדים העלייה לחניתה ועמידת היישוב בהתקפות הרבות נגדו. בחדר הטבע, מוצגים פוחלצים של חיות וציפורים וצמחים מהאזור.

 מומלץ מאוד גם לבקר בעין כובשים שביער חניתה. המעין והבוסתן שבסמוך לו זכו לאחרונה לעדנה. קק"ל פיתחו את המקום והפכו אותו לפינת חמד למטיילים ונופשים. נביעת המעין נסתמה במשך השנים והמים המעטים חלחלו לאדמה, עקב אי תחזוקה של המעין. האתר נפתח רשמית בפסח תשע"ג (2013) לאחר מאמצי שיקום ופיתוח של קק"ל.

איך מגיעים? עולים משלומי צפונה בכביש מס' 8990 המוביל לחניתה. לאורך הדרך נראה מימיננו את יער חניתה. כמאתיים מטר אחרי הפנייה לאתר "חומה ומגדל" נפנה ימינה בדרך המסומנת בצבע ירוק.  השילוט אמנם מציין שמדובר על דרך לרכבי 4*4 אך בחלק אשר מוביל עד לבוסתן ולמעין הסמוך לו הדרך עבירה בהחלט לכל רכב פרטי( לא לאוטובוסים). לאחר כ-300 מטר הדרך הסלולה מתחלפת בדרך עפר ולאחר כ- 400 מטר נוספים תגיעו לבוסתן ולמעין שמדרגות אבן מובילות אליו.

אתרים נוספים בסביבה: פארק גורן ונחל כזיב, פארק אדמית ומערת קשת, ראש הנקרה.

 

להזמנת טיול מודרך צרו קשר עם מדרשת הגליל המערבי - עכו.

טלפון: 049918867